הוא ליקר מתוק המופק מקליפות לימונים שהושרו באלכוהול טהור כדי לחלץ שמנים ארומטיים. לימונצ'לו צונן מוגש מיד לאחר ארוחת הערב כדג'יסטיב המסייע לעיכול או כליווי לקינוח. כאשר מעורבב עם מי טוניק או יין לבן תוסס, limoncello יכול לשמש כאפריטיף מרענן.
מקורות הלימונצ'לו:
לימונים הגיעו לראשונה לאזור הים התיכון כבר בשנת 100 לפנה"ס.
בסביבות 1000 לסה"נ עצי לימון מטופחים היו נפוצים באיטליה, במיוחד באזורים של סיציליה, קלבריה, קמפניה, סרדיניה וליגוריה. למרות הזמינות של הלימונים ומסורת איטלקית מוכחת בייצור ליקר, הלימונצ'לו הומצא רק בתחילת המאה ה -20.
מקום הלידה המדויק אינו ידוע, רבים מהאזורים הידועים לייצורו, טוענים להמצאתו. אלו כוללים: חצי האי סורנטו והאי קאפרי. ליקר נקרא באופן רשמי "Liquore di Limone Di Sorrento IGP" (למרות שהשם Limoncello הוא די נפוץ), עשה באופן בלעדי עם "Limone di Sorrento IGP" (מקור גיאוגרפי מוגן).
חוף אמאלפי, למשל: "D’Amalfi Limoncello IGP Russo" (גם מקור גיאוגרפי מוגן).
Riviera delle Palme (ליגוריה המערבית), בדרך כלל מופק תחת השם: ‘limoncino’ בנוסףת מופקים גם: ‘Arancino’ (משקה דומה המופק מתפוזים) ו 'Crema di Limoncino' (גרסה קרמית של limoncino). Cinque Terre (מזרח ליגוריה), ובעיקר “Limoncino di Levanto“, מהעיר לבנטו, חלק מהפארק הלאומי של צ'ינקואה טרה. .
השגשוג של הלימונצ'לו:
הודות לטעם הלימון הייחודי שלו (אינטנסיבי, אך לא חמוץ) ולתכולת האלכוהול הנמוכה יחסית (כ -30% בנפח), לימונצ'לו התפשט בהדרגה לרוב אירופה.
נקודת השיא הגבוהה ביותר הושגה באיטליה בין השנים 1990 ו -2005, כאשר לימונצ'לו הפך לאופנתי כמו דג'סטיב מובחר המסייע לעיכול וכמשקה חובה בסוף כל ארוחה במסעדה וארוחת ערב בבית עם האורחים.
מסעדות איטלקיות רבות החלו להציע אותו ללא תשלום לאחר הקפה, או על ידי השארת בקבוק על כל שולחן עבור האורחים בכדי שימזגו לעצמם.
כיום, המגמה התחדשה ובסופו של דבר לימונצ'לו עדיין פופולרי והוא אחד מהליקרים מסייעי העיכול הרבים (שהם כמעט ללא תשלום במסעדות). סועדים מזמינים לימונצ'לו על פי רצונם ובהתאם למזון שהם מזווגים איתו.
חלק מההצלחה של limoncello הוא בשל תהליך הייצור פשוט ואמין שלו - משפחות איטלקיות רבות מפיקות אותו באמצעות גיוון של המתכון הבא:
מרכיבים:
- 1 ליטר אלכוהול טהור (96% בנפח)
- 8 לימונים רצוי אורגניים
- ½ ק"ג סוכר לבן
- 1.5 ליטר מי שתייה.
אופן ההכנה:
- לשטוף ולקלף את הלימונים.
- לשפשף את לימונים בעדינות תחת מים זורמים.
- להסיר בזהירות רק את חלקן הצהוב של הקליפות. לחלקן הלבן יש טעם מריר ועל כן, יש להשליכן. לאחר קילוף, ניתן לסחוט את הלימונים ולהקפיא את המיץ אשר ישמש להכנת משקאות או לבישול.
- יוצקים את האלכוהול לצנצנת זכוכית אותה ניתן לסגור בחוזקה. מוסיפים את קליפות הלימון להשריה ולאחר מכן שומרים במקום אפל למשך 25 ימים ובטמפרטורת החדר. יש לנער מדי פעם על מנת שהשמנים הארומטיים יתמוססו בהדרגה באלכוהול אשר עם הזמן צבעו יהפוך לצהוב.
- לאחר 25 ימים מכינים סירופ סוכר על ידי הבאת מים וסוכר לרתיחה ומניחים להתקרר.
- מוסיפים את האלכוהול המתובל לסירופ.
- מסננים כדי להסיר קליפות ושאריות לא רצויות.
- יוצקים את הליקר לבקבוקי זכוכית.
- לאחסן במקרר או במקפיא.
- ברגע הליקר הצטנן, הוא מוכן לצריכה. ניתן לשמור במשך שנתיים במקרר או זמן רב יותר במקפיא (האחוז הגבוה של האלכוהול ימנע קפאון).
טיפ:
חשוב מאוד לבחור לימונים באיכות הגבוהה ביותר האפשרית. הלימונים הטובים ביותר בינוניים - גדולים, בעלי צורה אליפטית וקליפה עבה. רצוי להשתמש בלימונים אורגניים (משתמשים רק בקליפה) - עליהם אין חומרי הדברה או שעווה (מיושם בדרך כלל כדי לסייע בשמירה על הלחות של פרות הדר) 
אורי דמסקר
שורה תחתונה: יין, תרבות, נסיעות; הכל סובייקטיבי. מטרתנו לקדם את תרבות היין בישראל, לאפשר שתיית יין ראוי במחיר המתאים לכל כיס ולהפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהווי החיים היום יומי.
קניין ומנהל תחום היין ברשת סטופמרקט.
אתר: winemagazine.co.il