המטבח האזורי הוא שילוב של אוכל עממי עם נגיעות אריסטוקרטיות ממטבחי שליטי  העבר השונים. במשך זמן רב, היה האזור עני ואנשים הכינו תבשילים תוך שימוש מרכיבים זולים. מרקים שנעשו עם עשבי בר היו מנת חלקה של אוכלוסיה רבה.

מאפיין משותף של הגסטרונומיה הקמפאנית: המגוון העצום והדמיון של כל מנה, הנתמך על ידי הטקסטים ההיסטוריים ששרדו עד עצם היום הזה.

ב Gragnano ליד חוף אמלפי, גדלה חיטה מעולה ממנה מייצרים פסטה באיכות גבוהה המשמשת להכנת פסטה יבשה, במיוחד אטריות ארוכות כמו ורמיצ'לי, ספגטי ובוקטיני. 

גאווה נוספת של אזור זה, מוצרלה משובחת מחלב בופלה, המיוצרת באזורים:

Mondragone, Battipaglia, Capua ו Eboli.

גבינות אחרות מקמפניה כוללות את: גבינת מוצרלה, Scamorza Irpina, פרובולה מעושנת, ואת Fior di Latte מסורנטו.

חשובים לא פחות, הפוקאצ'ה, ה Calzone (מאפה ממולא מבצק פיצה) והפיצה הנפוליטנית המקורית - פיצה מרינארה, העשויה מעגבניות, שום ושמן. לכבוד ביקורה של המלכה מרגריטה מבית סאבויה,  הכינו יצרני הפיצה פיצה בשלושה צבעים, כצבעי דגל איטליה, המורכבת מעגבניות, בזיליקום ומוצרלה. הפיצה נודעת בשם: פיצה מרגריטה.

האדמה הפורייה מספקת כמויות גדולות של מזון, כולל ירקות, עלים ירוקים, חצילים, פלפלים, שום ועשבי תיבול. סלט קר טיפוסי עשוי לכלול ירקות גולמיים או מבושלים עם עשבי תיבול וגבינה. לירקות תפקיד חשוב במטבח המקומי והמקומיים מכנים אותם לעתים קרובות בכינוי: Mangiafoglie (עלי מאכל). 

מהזיתים של קמפניה מפיקים שמן זית כתית מעולה העשיר בטעמו. 

כאשר מזווגים את כל אלה עם דגים, פירות ים טריים והיין המקומי, נוצרת חגיגת טעמים אשר דבר אינו יכול להשתוות אליה.

כמו כן, גדלים בקמפניה פירות גלעין, מלונים, הדרים, תאנים וענבים שגדלים כאן, עסיסיים ונקטפים בשיא הבשלות. גדלים כאן גם ערמונים, אגוזי מלך ואגוזי לוז המשמשים במגוון רחב של מתכונים. 

האזור הוא ביתם של כמה מאכלים איטלקיים קלאסיים ביותר: 

Sartù קלאסי - מאכל אורז מעוצב, ממולא ועשיר במרכיבים וטעמים.

Cianfotta (צ'יאנאפוטה) - מורכבת מחצילים מבושלים, פלפלים, קישואים, בצל, בזיליקום ושמן זית המוגשת כמנה קרה.

Peperoni imbottiti - פלפלים אדומים וצהובים ממולאים עם פירורי לחם מתובלים בזיתים שחורים, צלפים, שום ואנשובי.

Parmigiana di melanzane (חצילים בפארמז'אן) - פרוסות חצילים מטוגנות בשמן עמוק, מסודרות בשכבות ועליהן שכבות גבינת מוצרלה, בצל, עגבניות, בזיליקום ולבסוף, הקרמה עם גבינת מוצרלה מגורדת.

Ragù alla napoletana - יצירת מופת מתובלת, שמורה ליום ראשון ודורשת הכנה ארוכה וסבלנית . 

דגים ופירות ים הם מלכי השולחן, עשויים בדרכי בישול שונות: בישול, טיגון, גריל, אפיה, אפיה בנייר או בשקית. ניתן למצוא אותם במאכלים כגון:  פסטות ומרקים.

למרות שהמטבח האזורי מבוסס בכבדות על פירות ים, ניתן מצוא בשר מעושן מדהים, כגון: [1]Capocollo מאזור Nola, Cervellatine מנאפולי ו - Soppressa Irpina.

היסטוריה עשירה של דברי מאפה. כמה מהמועדפים האזוריים:

Pastiera napoletana - סוג של טארט נפוליטני שנעשה עם חיטה מבושלת, ביצים, גבינת ריקוטה המתובל במי פרחי תפוזים, משמש בדרך כלל בחג הפסחא.
תמונה:  https://www.flickr.com/photos/carminesavarese/4303341707

Babà - עוגת ספוג ספוגה ברום.

Sfogliatelle, מאפה במילוי שמנת, מעוצב בצורת צדפה.

המזון בעבר ובהווה

ציורי הקיר במספר וילות אריסטוקרטית בערים הווזוביות של פומפיי והרקולנאום, שנחשפו מאפרו הוולקני של הר הגעש, מציגים את אותם פירות וירקות שעד לפני מספר שנים קנו עקרות הבית בשוק והשתמשו בהן כאלמנטים חיוניים של הנחשב כיום כ - "דיאטה ים תיכונית".

ב 30 השנים האחרונות, הרגלי תזונה חדשים ותפיסה מעוותת של "היפים והטובים" אומצו על ידי רוב הצרכנים תוך תשומת לב לאסטתיקה של המזון מאשר לתוכנו. תזונה נכונה ובריאה נדחקה לשוליים ומסורת המילניום תפסה את מקומה.
הדבר בא לידי ביטוי גם בחקלאות, גידול האוכלוסייה והמחקר המדעי הטילו מודלים חדשים לייצור, הקשובים יותר לרווחיות מאשר לאיכות.

כיום, סוף סוף, בזכות המודעות החדשה של הצרכנים על חשיבות תזונה נכונה ובריאה, בשילוב עניין מחודש במסורות של אדמתם ותשומת הלב לנושאים של בטיחות המזון והגנה על הסביבה, חזרה מורשת זו למרכז ההתעניינות.

מוצרי מזון מסורתיים, שנותרו בזיכרון ובתרבות של חוג מצומצם של יצרנים באזורים הפנימיים, אינם מבוקשים עוד על רק על ידי קומץ אוהדים נאמנים, אלא גם על ידי מספר גדל והולך של צרכנים, המשלבים גילוי מחדש של המסורות, התרבות ויופיו של המחוז.

היסטורית היין של המחוז:

היין האזורי הידוע ביותר הוא Falerno, שהיה מפורסם גם בתקופת האימפריה הרומית. בנוסף, Lacryma Christi - (הדמעות של ישו), יין נפוליטני מפורסם המיוצר על מורדות ההר וזוב. ארכיאולוגים גילו,  לאחר שניתחו שאריות מיקרוסקופיות שנותרו על ברזי החביות, שהם המקבילים הקרובים ביותר ליין שנצרך על ידי הרומאים הקדומים. האזור מתגאה במספר יינות בעלי מוניטין בינלאומי המציבים אותו אותו בגאווה על מפת היין האיטלקי. למרות שבאזור מייצרים מספר יינות אדומים, למעשה, היינות הלבנים הם אלו אשר עצבו את הזהות הייננית שלו. כתבה נפרדת על יינות המחוז תתפרסם בהמשך.....

[1]capicola - מאכל איטלקי וקורסיקני מסורתי המוגש קר ופרוס דק מאוד (salume). עשוי שריר יבש ומעושן הנלקח מהצוואר עד הצלע הרביעית או החמישית של כתף או צוואר החזיר ובדרך כלל אינו מומלח. דומה ל prosciutto - ירך חזיר מעושנת.