המטבח האיטלקי על קצה המזלג

המאפיין העיקרי של המטבח האיטלקי הוא הפשטות שלו, עם מנות רבות המורכבות מ - 4 עד 8 מרכיבים.
שפים איטלקיים סומכים על איכות המרכיבים ולא על מורכבות ההכנה.
מנות ומתכונים מסורתיים, לאורך מאות שנים, נוצרו לעתים קרובות על ידי סבתות יותר מאשר על ידי שפים, וזו הסיבה שמתכונים איטלקיים רבים מתאימים לבישול ביתי ויומיומי.
מנות איטלקיות רבות שהיו ידועות בעבר רק באזורי מקור, התפשטו ברחבי הארץ לאורך זמן.
הגבינות (מזון שאיטליה יכולה להתהדר במגוון הסוגים הקיימים הגדול ביותר) ויין (איטליה נחשבת למפיקה הגדולה בעולם)  שני אלה, מהווים חלק חשוב מהמטבח האיטלקי.
היין מתאפיין בזנים ילידיים רבים
המוסדרים על ידי מערכת של חוקי ייצור (DOC) ונבדלים על ידי אזור מוצא מדויק מאוד העשוי לכלול גם תת אזורים המתייחסים לכפר מסוים, כפר קטן, חווה או כרם.
השטח המיועד מוגבל למדי והוא האזור המתאים ביותר לייצור של יין מסויים. אפילו קפה, בעיקר אספרסו ונפוליטני, הוא משקה חשוב ואופייני של המטבח האיטלקי.
מוצרים רבים מהמטבח האיטלקי מוכרים כמוצרי DOP, IGP, STD, IG ו- PAT.

כמו כן, בשנת 1986 הוקמה תנועת מזון מקומי בשם Slow Food - תנועה תרבותית וגסטרונומית ובעלת חשיבות בינלאומית רבה, אשר הפכה למוסד להגנת הייחודיות הקולינרית. 

מדוע השם מזון איטי?
זו דרך לומר לא להפצת המזון המהיר ולחיים ללא חיפזון. מזון איטי פירושו לחיות חיים מרוצים, לקחת זמן ליהנות מתענוגות פשוטים, החל מהשולחן.

התנועה מקדמת חלופה למזון מהיר, שואפת לשמר את המטבח המסורתי והאזורי.
זה היה החלק שהוקם הראשון בתנועה זו שכיום התרחבה. מטרותיה, מזון בר-קיימא וקידום עסקים קטנים מקבילים במקביל לאג'נדה פוליטית המכוונת נגד גלובליזציה של מוצרים חקלאיים.
פרויקטים של הקרן הם כלים לקידום מודל של חקלאות שמבוסס על המגוון הביולוגי המקומי, עידוד חקלאות של צמחים, זרעים ובעלי חיים המאפיינים את המערכת האקולוגית המקומית, כבוד לאדמה ולתרבות המקומית, שהוא בהרמוניה עם הסביבה ומטרתה לספק אוכל בר-קיימא וגישה לאוכל טוב, נקי והוגן לכל קהילות.